לא כל בני האנשים שומרי הדת והמסורת אשר נוהגים ומקפידים לעטות מדי יום ביומו על גופם בגד בעל ארבע כנפות אשר ניקרא בעצם "ציצית" – נוהגים בימינו לשזור ביון חוטי הציצית שלהם פתיל תכלת – ההיפך הוא הנכון רוב רובו של העם אשר לובשים מדי יום ציצית אינם נוהגים כלל לשזור פתיל תכלת כלל, וזאת משום שבתורה כתוב שצריך ללבוש ציצית ובה פתיל תכלת אשר את אותו חומר בצע תכלת שהיה צובע את הפתיל הלבן והופך אותו לתכלת היו מפיקים מדמה של תועלת מאד מסוימת שהייתה עולה אחת לכמה שנים מין הים – ואותה היו לוקחים והורגים ומדמה הכחול היו מפיקים את הצבע המיוחד הזה אשר בו השתמשו לצביעת הפתילים – והופכים אותם לקדושים כמצוות הא-ל,

משחרב הבית – התולעת הכחולה כבר לא עולה מין הים
אך כיום, משחברה בית המקדש וכבר אין אפשרות לקיים הרבה ממצוות התורה הקדושה, והרבה ממה שנהגו לעשות בעבר כבר אינו בר ביצוע בימנו אנו – ימי הגלות הארוכה והמרה, וזאת משום שהרבה מין הניסים שהיו מתרחשים להם לעם ישראל בימים שבית המקדש עמד בתפארתו ובמלוא הדרו כבר לא מתרחשים בימנו אנו, וגם את מצוות שזירת פתיל התכלת כבר איננו יכולים לקיים וזאת משום שהתולעת ממנה היו מפיקים את הצבע האמור אינה עולה עוד מין הים ובעצם כבר לא יודעים היכן היא וממילא אין כל אפשרות לבצע את המצווה כבעבר,

אז מה זה פתיל התכלת אותו אנו רואים בעצם אצל אלו שכן הולכים איתו?!
אותם פתיל שמייצרים היום הוא בעצם משמש כזכר לאותו פתיל קדוש ששימש בעבר לעם ישראל כאות וכתזכורת לכך שהם בני אדם בנים לאב קדוש אשר שייכים לעם קדוש, עם סגולה אשר באו לעולם הזה על מנת למלות שליחות נעלה, ולקיים את כל מצוות הא-ל כולן, ופתיל תכלת זה הזכיר למתבונן בו שיש אלוקים בשמים ששלח אותו לפה ומצפה ממנו למשהו – ומביט בכל רגע ורגע במעשיו פה בעולם הזה על גבי האדמה בשבתו ובקומו – תמיד, ואז היה המתבונן באותו פתיל מתמלא בהרהורי תשובה – הרהורי קדושה וכיסופין גדולים לעשות את רצונו המלא של בורא העולם היו ממלאים את ליבו – ומיד היה חזור בתשובה שלימה, ובעצם כל אותם האנשים ששוזרים בציציותיהם פתיל זה בימינו אנו רוצים גם כך לחוות את אותה הרגשת קרבת אלוקים ורוצים לשמר משהו יקר וקדוש שהיה לנו ואשר כולנו מקווים שישוב ויתחדש במהרה בקרוב ממש, אמן!