המבחן הפסיכומטרי הראשון בישראל נערך לפני שלושים שנה, בשנת 1981, כאשר עד אז כל פקולטה בכל אוניברסיטה היתה אחראית על תהליך המיון והקבלה של סטודנטים לשורותיה. לעומת זאת, כיום מבחן פסיכומטרי מהווה כלי מיון אחיד בתהליך הקבלה ללימודי התואר הראשון במוסדות השונים ללימודים גבוהים בארץ, כאשר ציוני פסיכומטרי משוכללים ביחד עם ציוני מבחני הבגרות על מנת לקבוע מי מהמועמדים עומד בדרישות. חשוב לציין, כי פסיכומטרי אינו בוחן חוכמה או ידע כללי, כי אם כישורים אקדמאיים כמו יכולת לפתור שאלות במהירות מירבית.

בכל שנה, המרכז הארצי לבחינות והערכה, אשר יושב באוניברסיטה העברית בירושלים, כותב מבחן פסיכומטרי חדש, המורכב משמונה פרקים בשלושת המקצועות הנבחנים – חשיבה כמותית, חשיבה מילולית, ואנגלית. בחינת פסיכומטרי מורכבת משאלות אמריקאיות בעלות ארבע תשובות אפשריות כל אחת, כאשר לכל פרק מוקצבות עשרים וחמש דקות בסך הכל. עם זאת, פסיכומטרי במתכונתו הנוכחית צפוי לעבור שינוי בשנים הקרובות, זאת על פי הודעתו של המרכז הארצי לבחינות והערכה לאחרונה.

ההכנה לבחינת פסיכומטרי

כפי שניתן כבר להבין, בחינת פסיכומטרי היא שונה במהותה ממבחנים רגילים, כמו מבחני הבגרות למשל, ועל כן גם תהליך ההכנה אליה הוא שונה ומהווה משימה לא פשוטה בכלל. כאמור, פסיכומטרי אינו בוחן חוכמה או ידע, אלא יכולת חשיבה ופתירת בעיות (על כן שמות הפרקים במבחני פסיכומטרי – חשיבה מילולית, חשיבה כמותית), ולכן תהליך הלמידה בקורס פסיכומטרי אינו כזה של שינון חומר, אלא של הקניית כלים שימושיים לתלמיד אשר יוכל להשתמש בהם כאשר יעמוד בפני שאלות ותרגילים שונים במבחן.

אם כן, בחינת פסיכומטרי, כמו גם תהליך ההכנה של קורס פסיכומטרי, שונים מהותית ממבחנים ותהליכי למידה אשר התלמיד רגיל אליהם מבית הספר התיכון, ודורשים הסתגלות לדרך חשיבה ולמידה חדשה ומתאגרת ביותר.

מוגש כשירות לציבור על ידי קידום