נחל קדרון שנמצא בירושלים (אם לדייק: מזרחית לעיר העתיקה והר הבית) הוא מקום תיירותי למדיי. הנחל עצמו, מביך לומר, אינו מרשים כשלעצמו ובמדינה שחונה כשלנו המים שזורמים במקום לא מספקים אטרקציה תיירותית ראויה. הסיבה, אם כך, שהמקום זוכה למבקרים כה רבים נעוצה בכך שבמקום ישנם מצבות קבורה מרשימות מתקופת בית שני שהשתמרו בצורה נהדרת.

במקום ניתן למצוא פיסול באבן מצבה שמפליא כיצד לא נשחק ברוחות הזמן. מבין המפורסמים שבאותם מצבות בולטות המצבות של "קבוצת הנקרופוליס": קבר בני חזיר, יד אבשלום, מערת יהושפט וקבר זכריה. בנוסף ניתן למצוא גם את כיתוב על מצבות שמספר כי כאן נקברה בת פרעה, לדוגמה, אך לשם כך יש להסתובב בסמטאות של בתי כפר סילואן ורצוי שסיור מצבות שכזה יתקיים בליווי של מדריך שיוכל לקחת אתכם למצבות הנסתרות הללו ולספר את סיפורם המרתק.

קבר בת פרעה לדוגמה, שהוזכר לעיל', נבנה בתקופת בית ראשון (בשונה מרוב מצבות הקבר סביב שהוקמו בתקופת בית שני) והוא נבנה כמעיין קובייה בגודל 5.5 מר' (!) כשבחזית מורכב כרכוב ועלי גביו פירמידה.

קבר זכריה, לעומת זאת, נראה כמו קובייה שצדדיה פילסטרים מיוון (ומעל, שוב, פירמידה) עם כרכוב מצרי. מעניין לגלות כי בעוד קבר בת פרעה חלול (שכן מדובר במוזוליאום, מצבת קבורה) מצבת הקבר של זכריה היא אטומה כך שאינה קבר כלל (אלא "נפש", אנדרטא או גלעד במונחים עכשיווים, מעין מצבת זיכרון). אם כך איפה הקבר עצמו? דעה שהופרחה סברה כי מערת הקבורה עצמה הייתה טמונה תחת העפר שכיסה את סביב המצבות (העפר "נוקה" בשנות השישים) ועד היום השאלה נותרה ללא תשובה וודאית.

מצבת קבר בני חֵזיר היא מערת שהפרוזדור המפואר (עם דוגמאות פרסקו) שלה מוביל לחדר שמוביל ל-3 חדרים אחרים. חזית מצבת הקבר פונה לנח קדרון ומתהדרת בעמודים על גביהם כיתוב על גבי מצבות אופייני המתאר את שמות הנקברים במצבת קבורה זו. (בני משפחת הכוהנים חֵזיר שהם נצר לאחת מ 24 משמרות הכהונה. מסיבה זו היה חקוק בתקרת הפרוזדור מגן דוד, אך שיני הזמן טשטשו אותו לגמרי.

מצבת הקבורה של יד אבשלום מצוינת בספר שמואל ב' שבתנ"ך (פרק יח) "וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּו אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ, כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי, וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל-שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

למרות דמותו השלילית של אבשלום, מצבה זו היא הגדולה והיפה ביותר: קובייה ענקית, שהגג שלה מעוצב כחרוט קעור, ועל גביו פרח לוטוס יפיפה. לא פלא אם כך שמצבה זו מופיעה תדירות על גלויות זיכרון מרושלים הנמכרות לתיירים.

ואחרונה, מערת יהושפט, מצבה שהיא בעצם מערת מבוך עם שמונה חדרים (!!!) שבכניסה אליה העיטור המפורסם של מוטיבים ממיטב צמחיית ארץ ישראל (כגון עלי אקנתוס).

על מצבות קבורה אלו ניתן לקרוא לא מעט ברשת ולפני שיוצאים לדרך (עם מים ומצלמה) כדאי לדעת לאן ללכת, ומה היה הסיפור אותו המצבה באה לספר לכם, על מצבה של המדינה באותו התקופה.