חג פורים קרב ובא ומי עוד שלא יצא עדיין בחיפושים המתישים אחרי התחפושת המיועדת עוד יאלץ לעשות זאת בקרוב. לאחרונה גם אני צאתי לחפש תחפושות לילדי, עידן וגלי, שרצו כל אחד תחפושות שונה כמובן... יצאתי לאחת החנויות הגדולות באזור מגורי ונדהמתי לראות את מגוון התחפושות שישבו על מדפי המתכת מסביבי. אני לא זוכר מבחר כל כך גדול כשהייתי ילד, וזה גרם לי לחשוב כיצד אנשים בוחרים את התחפושת שלהם, או בכלל בוחרים מוצרים.

המקום על המדף חשוב מאוד

כאשר בעל חנות מתכנן את המידוף בחנותו הוא גם חושב כיצד ישפיעו מיקומם של אותם מתקני תצוגה בחנות על החלטת הקונים לקנות מוצר זה או אחר. אפשר לראות למשל בסופר כאשר בוחרים להציב את מתקני התצוגה המחזיקים את כל הממתקים ליד הקופות – ומדוע? משום שכאשר אנחנו כבר מגיעים לקופות אנחנו די עייפים, הילידים מציקים וניתן להם מה שהם רוצים על מנת שישבו בשקט. עוד סיבה לכך שישנם מתקני תצוגה ליד הקופה היא שמשום שפסיכולוגית כבר פתחנו את הארנק ויותר קל לדחוף לנו עוד מוצרים שאנחנו לא ממש זקוקים. סיבה נוספת להצבתם של ממתקים ומוצרים זולים אחרים על המדפים של מתקני התצוגה ליד הקופות היא שמכיוון שמעורבות הצרכן שלנו קטנה ביחס להחלטה אם לקנות אותם או לא (הרי לא מדובר בהחלטה הדורשת התלבטויות כבדות), סביר להניח שאם יתחשק לנו משהו מתוק אז לא נמנע מעצמינו את התענוג...

בחזרה לתחפושת

אכן גם בעל מרכול הצעצועים שבו בקרתי לא התבלבל – הוא דאג שיהיו לו יופי של פתרונות מידוף עבור לקוחות מבולבלים כמוני. כשהגעתי, מכל האפשרויות שהתפרסו על עשרות מדפי מתכת קניתי דווקא את התחפושות שהיו לי בגובה העיניים – בדיוק כמו שרובנו נקנה את קופסת השימורים או הפסטה בסופר. רק אחר כך הבנתי שבעצם נפלתי בטריק... ומה איתכם? כבר קניתם תחפושת השנה?